תסמונת שיהאן
בישראל, עם כמות הולכת וגדלה של ניתוחים – ובמיוחד ניתוחים קיסריים – תסמונת שיהאן, שפעם נחשבה נדירה, הפכה למציאות שכיחה יותר. התסמונת מתפתחת כאשר בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) נפגעת בעקבות איבוד דם משמעותי או ירידת לחץ דם חדה במהלך לידה או ניתוח. נזק זה גורם לשיבושים חמורים בתפקודן של בלוטות רבות בגוף, מה שמשפיע על הפרשת הורמונים חיוניים לתפקוד תקין.

הפגיעה בהיפופיזה משפיעה על בלוטות רבות, כולל בלוטת התריס, בלוטת יותרת הכליה ומערכת הרבייה, ופוגעת בהורמונים קריטיים לתפקוד תקין. התוצאה היא קשת רחבה של תסמינים: עייפות כרונית, קשיים בוויסות המשקל, חולשה כללית, ירידה בתפקוד המיני ועוד. השפעות אלו פוגעות באיכות החיים של נשים רבות ומובילות לאי-נוחות ותסמינים שמשבשים את התפקוד היומיומי.

במצב של חשד לתסמונת שיהאן, חשוב לבצע אבחון מדויק שמאפשר הבנה מעמיקה של הנזק שנגרם לבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ולהימנע ככל האפשר ממתן הורמונים סינתטיים שאינם נחוצים. המטרה היא לבחון את רמת התפקוד שנותרה בבלוטה, לסייע לתאים הפעילים שעוד קיימים ולתת למערכת ההורמונלית את ההזדמנות לשמור על פעילות עצמאית ככל הניתן.

במקום להסתמך על פרוטוקול רפואי אחיד, המעמיס על הגוף הורמונים סינתטיים שעלולים לייצר עודף גירוי, להכביד על הכבד ולפגוע באיכות החיים, יש לשאוף לגישה מדעית-טבעית המאפשרת:

1. אבחון יסודי ומדויק: להבין את היקף הנזק שנגרם להיפופיזה ולהעריך אילו תפקודים הורמונליים עדיין פעילים.


2. התאמה מדויקת של טיפול הורמונלי: כאשר יש צורך בתוספת הורמונים, העדפה ניתנת להורמונים ביולוגיים זמינים, התואמים את פעילות הגוף ומאפשרים רמות הורמונים מאוזנות מבלי להעמיס על המערכת.


3. תמיכה תזונתית, כבדית ואוטופגיה: הטמעה של תזונה מותאמת מדעית, תמיכה בתפקוד הכבד, ופרוטוקול לחיזוק תהליך האוטופגיה ואנטי-חמצון עוצמתי. שילוב זה מאפשר ניצול מיטבי של התהליכים הפיזיולוגיים, משמר את תפקוד הכבד, ומפחית את העומס על מערכות הגוף.


4. תהליך משולב עם רופא תומך: מעקב ושיתוף פעולה צמוד עם הרופא התורן כדי להבטיח התאמה אופטימלית של הטיפול, תוך התמקדות בשיקום המערכת ההורמונלית ככל הניתן.



גישה זו, שמכוונת לשמירה על איזון טבעי ומדויק יותר של המערכת, מסייעת ליצירת אורח חיים בריא ויציב יותר, משמרת את תפקוד הכבד, תומכת במערכת החיסונית ומבטיחה התאמה מיטבית לצרכים ההורמונליים האינדיבידואליים של המטופלת.